סיפור , תהליך ומה שקרה בעקבותיו.
דמעות שטפו את עיניה מתקשה לבטא את מה שעל ליבה.
"לא זוכרת דבר ,אך מדוע גוברת החרדה כל אימת שאני בכל זאת מנסה להיזכר איך כל זה התחיל?"
היא הגיעה אלי כאשר רצונה להצליח לדבר את עצמה, להשמיע קול ללא חשש ,
ולהצליח לעשות זאת מול בן הזוג החדש , מול ילדיה ובני המשפחה תחילה.
כאשר דיברה קולה נשמע צרוד, מאומץ .ציינה כי היא מעדיפה את השתיקה .הדיבור דורש מאמץ
במהלך התשאול ,טרום הטיפול , עלו אירועי העבר אשר הסבירו את החרדות שפיתחה,
ואשר שיתקו אותה בעבודה ובבית , וחמור מכך- הובילו לקושי בביטוי ובדיבור. עד לשתיקה.
בתהליך שנבנה עבורה בהדרגה ובהקשבה מרובה לכל תגובה קלה מהגוף הפיזי והרגשי,
הצלחנו לקלף שכבה אחר שכבה את מחסומי ההגנה, הפחד והכאב, דרך נשימה מהפה,
פתיחה ושחרור הקול , תוך חיבור אל הגוף בתנועה במרחב ,על גבי מזרון, במגע קל,
תוך הנחייה אקטיבית אל עבר מחוזות הגוף והנפש ,לעיתים תוך כדי העלאת דימויים
וביטוי לקול העולה, ההולך ומתעצם.
שיאו של התהליך הגיע כאשר נשמעו זעקות השתיקה וקולה של האילמות נשמע בחדר .
מרגע זה החל להתהוות בתוכה חיבור אל עוד מחוזות בתוכה .
בשלב זה היא החלה לשלב חלומות שעלו בה ,אשר הפכו להיות חלק מן המסע אל הקול .
כתוצאה מהתהליך המרגש , החל הדיבור לנבוע ממנה
בדרך שהפתיעה אותה כל כך, עד שהיום היא מסוגלת ,
ומצליחה לומר לילדיה דברים שמעולם לא העזה לומר,
ולהציב גבולות ברורים במערכות יחסים, ואף לקחת באומץ החלטות ולהוציאם לפועל.
דברים שנכתבו על ידה בתום מפגש מרגש מאוד:
"מעולם לא הצלחתי להשמיע קול וכשרציתי לומר משהו הייתי כותבת ורק אז מקריאה.
היום קרה לי משהו שונה. השמעתי את קולי באופן טבעי
ורק אז בחרתי לכתוב כמה מדהים. ממש ההיפך קרה. "
וזהו רק אחד מהדברים שקרו.
תודה . באהבה .א.