תודעת הקול בחיבור אל הבורא

בס"ד
תודעת הקול בחיבור אל הבורא

כאשר אני במרכז שלי,
אז תודעת הקול שלי מחוברת  אל המקור ברוך הוא
ומשם- הכל נפתח, הכל זורם- הקול מאפשר לי דיבור תקין, הבעה חופשית,

הקול הוא הסמן שלנו לדעת מתי  ומה עלינו  "לתקן" , לכוון, לדייק

כאשר משהו "יושב " עלינו, משהו מעיק ,הקול שלנו יגיב.
בתוכנו מתרחשת תנועת הרצוא ושוב  
עוד ועוד,
פעם חיבור ופעם ניתוק, פעם מאמינה, פעם בספקות ובדאגה

לעיתים הפחד מתגבר ומטשטש ומערפל ומכוון אותנו לכוון ההופכי ,
שאינו המקום אליו רצינו להגיע כלל,
אך זוהי דרכו של הבורא להיטיב עם נבראיו,

לאפשר להודות גם על מה ש..לא.
וכדי לרתום את העגלה ולכוון את הסוסים, לדייק
אנו בהחלט יכולים להסתייע בקול שלנו
סימן עוצמתי המחבר כמו חוט דק הנמשך
ישירות מלמעלה למטה
ואנו, בזכות ובגלל ה"אגו" שלנו ותכונותיו ,
מושכים ומותחים אותו למקומות מרוחקים מן המסלול  הישיר,
עד שלעיתים נדמה שאנו כמעט "קורעים" אותו ממקורו.

דמיינו חוט דק אשר אנו מנסים למתוח לכיוון מנוגד –מה יקרה לו?
מיתר של כינור? של גיטרה? של קשת?

כשאנו מנסים להיות בקדמת החיים, הבמה, בפרונט,
כך שכולם יידעו עלינו , ישמעו אותנו, יראו אותנו,
להיות כמו שמצופה מאיתנו,
אנו למעשה לא באמת מאמינים שאפשר לשמוע אותנו, 
לשמוע עלינו, גם אם לא נתאמץ כל כך.

מוכר?
אם לא נהיה כמו.. או נעשה את מה ש"נכון", "חשוב", "צריך"
 –מה נרגיש?
מי אנחנו נהיה אז?
כשאיננו באמת בהקשבה למתרחש בתוכנו
אנו נלכדים במלכודת הרעשים של הקולות החיצוניים הדוחפים,
המציפים בנו תחושה ש- הם יודעים,
הם בטוח מבינים מה צריך כי.. – והתשובות מגוונות.
ואז...

במצבים אלו אנחנו עשויים  למצוא עצמנו
מאמצים את מיתרי הקול
,
 דוחקים אותם עד לקצה יכולותיהם,
עד אשר , לפתע , משהו משתבש.
זה יכול לקרות בהדרגה, עם סימנים מקדימים,
וזה יכול לקרות גם באופן פתאומי

זה יכול לקרות בבית, סתם כך, או על במה,
בדיבור, בשירה. כן. זה אכן קורה.

כדי לשנות דפוסים אלו , שרבים מאיתנו  נטועים בהם,
דרושה עבודת ניקוי רעשים  של אמונות בתוכנו
לגבי הקולות שלנו הנשמעים
ואלו שמושתקים בתוכנו, מחשבות מגבילות,
ובעיקר
דבר נוסף –נדרש מאיתנו "ניקוי" הדרמות הרגשית הפנימיות ,
כאשר שחרור הקולות של ה"רעשים" הללו 
למעשה פותח פתח לעבודה פנימית משמעותית ,
 הנותנת פתח לשינויים גדולים.

כל שנדרש מאיתנו הוא משהו פשוט במיוחד,
אשר מגודל פשטותו  דורש אותנו במלואנו ,

להיכנע לכוח הגדול ממני, לקול הבורא ,
 ולאפשר לו לעבור דרכי כאשר אני מעבירה הרצאה,
 מדברת שיחה כלשהי , שרה או מנהלת תקשורת כלשהי במסגרות השונות.

להביא את הקול שלי מתוך חיבור , קשר, ידיעה , אמונה
תוך כדי כך שהעולם הרגשי , הסוער בתוכי, אינו מנהל אותי .
איך?

כפי שציינתי-
 ניקוי הרעשים הרגשיים, הסערות , הדרמות,
ושחרור הקולות הנלווים להם,
הם תנאי משמעותי לשידרוג היכולת לפנות עצמי
ולהיות חלל, כלי להעביר דרכו את הקול
שמגיע ישירות בקישור אלל הבורא,
ורק בדרך של התמסרות , התכוונות אמיתית,
והישענות על המקור ,
יגיע הקול המדוייק לסיטואציה .

אין צורך לשלוט על הקול
, אין צורך לנהל את הקול

יש חשיבות להתכוונן אל הקול ולאפשר לו לעבור דרכנו,
מבללי להפריע לו באמצעות שכלנו, רגשותינו,
האגו המנסה לדעת טוב יותר כיצד עלינו לדבר ,

אני מודעת לשיטות רבות של עבודה בקול,
שיטות לניהול הקול, דרך שליטה בשרירי הבטן,
הסרעפת ועוד הרבה נאמר.

עלינו לשאול עצמנו –
עד מתי נתמסר לדרך הגברית,
 המנהלת את השקפת עולמנו כה הרבה שנים?

תקופות חיים שלימות אנו לומדים כיצד צריך לשיר, לדבר
מה מותר ומה אסור מה מסוכן ומה יחבל לנו בבריאות, במירי הקול

והנה ,עם השנים, אנו מגלים שזמרים מהוללים
 שעמדו שנים רבות על במות, אנשים עם קולות גדולים
"נפלו" ולפתע קולם נשתתק, נקטע או נותח,

מה קרה?
מה קורה למנהיגים אשר קולם עומד להם כרועץ
ואינם זוכים להתקדם בקריירה בגלל הקול?

אולי ננסה קצת אחרת?
מה זה אומר?

כן.
זוהי תפיסה הטוענת לרכות רבה,
לדרך חיים המוכנה להתמסר למה שזורם אלינו ,
ולקבל באהבה את מה שמגיע .

האם אפשרי?
כן.

אכן. אנו בתקופה של שינוי תדרים והשפעות ומה שהתאים לתקופה הקודמת כבר אינו מתאים כיום.
עלינו לתת את הדעת לשינוים הרבים והמהירים המתרחשים לנגד עינינו בכל תחומי החייים ומה שנותר הוא לזרום עם.. ולא להתנגד ולנסות לשלוט ולנהל.

שליטה וניסיון לאחוז הוא שימוש כוחני ברצון להיות המנהל של התוצאה.

האם אני יכול לנהל את תוצאות מעשיי? לא בהכרח?
אני יכול לכוון מעשים שיובילו בסבירות גבוהה לתוצאות כאלו או אחרות
אני יכול לכוון לכיוון חיובי ולא שלילי , ליפה ולא מכוער בעיניי.

האם אני בטוח שכך גם יקרה בסוף?
לא. אין לנו שום ביטחון בשום דבר מלבד היכולת לעשות את החלק היחסי של מה שאנו מיועדים לעשות כאן. ותו לא.

משהו חשוב שציינה תלמידת פיתוח קול:
למידה קלאסית של פיתוח קול
מפתחת בשירה את הקול הקיים באיזור הנוחות של  האדם.
משמע – אם איזור הנוחות הוא הסופרן –
 פיתוח קול יחזק וינכיח את האיכות הזו עד למקסימום,
מבלי לתת את הדעת לאיזורי  קול אחרים

כי מבחינת המורה , מבחינת הדרך- אין מקום להקדיש תשומת לב
לאיזורי קול שונים= נמוכים יותר , או ההיפך,
כי מן הסתם זה מיותר, או מסכן למיתרי הקול
שאינם מורגלים ואל לנו לאתגר משהו
 שאינו נכון  מבחינת השירה ה"נכונה"
כל אחד ישתמש בשירה  במנעד הקיים עבורו מטבעו.

בשיטת "הקול המרפא"  אין זה כך כלל.

קיימת הנגישות לאיזורי הקול הלא מושלמים,
הלא נעימים, הלא זורמים,
אשר הינם הדרך לפתיחת החסימות אל איזורי הקול ,
הפותחים שערים אל אוצרות הטמונים ברחבי הגופנפש.

להרחבת הלמידה ולקבלת טיפולים
ניתן להפנות בקשה דרך האתר
או לפנות לטל: 0542291152
באהבה רבה
 ד"ר דבור-ה אירית אלון