דליה הגיעה אלי בעקבות בקשה שהופנתה אלי לעזור לה.
בחורה צעירה הנמצאת במצוקה, מסתגרת בחדרה וממאנת לשוחח עם ההורים.
דליה , בחורה כבת 22 , סטודנטית מבריקה בתחום המחשבים.
התנהגה, על פי התיאור ששמעתי, באופן שעורר דאגה רבה בקרב ההורים.
מהתיאורים שקיבלתי על התפרצויות זעם סוערות והרסניות במיוחד וחוסר קשורת, עלו סימנים של דיכאון וחשש למעשים קיצוניים.
הפחד והדאגה הופנו אלי.
והאמא שיצרה עמי קשר, בחנה את יכולתי באמת לסייע לבתה.
לאחר מספר שאלות ששאלתי קיבלתי רושם , כי מדובר במקרה של זעקה לקבל אוזן קשבת לצרכיה.
לאור הדברים ששמעתי חשתי, רק תחושה עדיין, כי מדובר בהתנהלות, המבטאת תסכול וחוסר אונים ותחושה מכאיבה של "לא רואים" ו "לא שומעים אותי".
ביקשתי מהאמא לבדוק עם דליה אם תסכים לשתף פעולה איתי, מישהי חיצונית, וההיענות היתה מיידית.
כמו ציפתה שאיזו ישועה תגיע מאי שם.
הסתבר מיידית, שהתחושה שלי היתה נכונה.
אכן זה היה מענה כה משמעותי לצורך האדיר , שזעק ממנה, לדבר את עצמה, מה שהיא חושבת ובאמת רוצה, משהו שמעולם לא באמת העזה לעשות במסגרת המשפחתית בה חיה.
בשיחה הראשונה שלנו בעיקר הקשבתי לכל מה שהיא "לא יודעת", לבלבול לספקות העולים בה, לחשש הגדול בכלל לחשוב אחרת ממה שהורגלה, ולרצות אולי לחשוב ללמוד ולעסוק בחייה בתחומים אחרים, שאפילו אינה יודעת מה הם, עצם הידיעה שקיימות אופציות נוספות של חשיבה.
העלו בה פחדים וחרדות ובמיוחד הקושי להתמודד עם החשיבה ה"הגיונית" של הורים.
משהו בתוכה החל להתנגד לכל מה שהיה ברור לה עד כה.
אך את ה"מה כן" היא טרם מצאה ואפילו פחדה מכך מה שהוביל להתנהגות פוגענית וההרסנית.
התנהגות, שאכן הבהבה אור אדום, והיתה זו שעוררה, לבסוף, את ההורים לבחון אפשרות טיפולית.
תוך כדי הקשבה לדליה התחברנו לנשימה, לתנועת הפנים, הגוף, המתח והחרדה, שהציפה אותה לעיתים קרובות, התבטאו בנשימה שטוחה ולעיתים בעצירה, דיבורה היה בקול גבוה במיוחד, וקצב הדיבור היה אינטנסיבי, שמתי לב כי במהלך השיחה הראשונה איתה.
היא בוחנת אותי, האם אוכל לקבל אותה, או את הרעיונות ה"משוגעים" העולים ראשה, האם אוכל באמת להקשיב לכל המחשבות ה"משונות", לטענתה, העולות במוחה.
שאלתי אותה האם מישהו הקשיב אי פעם לרעיונות שלה ?
האם היא ניסתה לשתף את אחד ההורים ?
הבנתי כי כל ניסיון לא התקבל בהבנה, עד שעצרה עצמה לזרום עם מה שעולה בה ונכנעה לדברים ה"הגיוניים" שלהם.
"אני מבינה שאת מבקשת לברר מה את באמת רוצה, באיזה שביל נכון לך לצעוד את חייך".
והיא, בהתרגשות, דומעת, ועונה:
"כן..אני כל כך רוצה לבחון מחדש את כל ההחלטות שלי, לא בטוח שהיו באמת נכונות לי, אני רוצה לברר מה האמת שלי, כי אני מרגישה שיש הרבה דברים בי, שאיני מביאה לעולם בכלל,שאין לכך מקום, לא אצל ההורים ולא בחברה בה אני נמצאת.
אני מרגישה לעיתים כה בודדה, כה מוזרה ואפילו לא שייכת, למרות שיש לי הורים אוהבים, דואגים ואני יודעת שאת טובתי הם רוצים.
עם זאת לא מרגישה, שהם באמת מוכנים להקשיב.."
וכך, יצאנו למסע המשותף, המרגש והכל כך נועז עבורה, שמטרתו היתה לחזק בה את הביטחון בעצמה, בתחושות שלה, לחבר אותה אל הגוף ואל הנפש, אל הקולות הפנימיים, שנשתקו במהלך השנים, שהרימו ראש בהתפרצויות ההרסניות.
אשר הדאיגו את ההורים, שהיו, למעשה, הזעקה להישמע, להיראות, שהיו הטריגר להביא אותה לטיפול , ולמעשה הדרך המופלאה, שהובילה אותה, לבסוף, אל עצמה, אל כל מה שבאמת רצתה.
גילינו יחד את התשוקות הנסתרות לעזור לאחרים, לעבוד עם אנשים, ללמוד, אך גם השפיע על קהלים גדולים, לארגן וליזום פרוייקטים גדולים, היה זה מסע של חקר בעקבות הלב, בעקבות המודעות החדשה והתודעה שנפתחה, שהובילו לתגליות מסעירות עבורה, ושבילים חדשים נתגלו ונפרשו בפניה.
איפשרנו להחלטה הסופית שלה , להבשיל בקצב הנכון לה, מבלי לדחוק ולהגיע מהר לתוצאה, כי הדרך היא החשובה.
לאורך כל המסע המרתק, לא פסחנו על העבודה עם הקול, כי בדרך זו היא הצליחה לגעת בפנימיות שלה, שהנתק ממנה היה כה גדול, הקול שלה הלך והעמיק עם הזמן, הלך והפך להיות מגוון, ויחד עם הטמעת אמונות חדשות.
תוך השמעתן בדיבור ובשירה, היא הלכה והעמיקה את הקשר שלה עם עצמה, ועם העולם הרגשי, שבו נגענו בהתאמה לתכנים שעלו, והיא, בהתמדה עיקשת, המשיכה את המשימות היומיומיות שקיבלה ממני, להקליט מסע קולי עם משימות קטנות לכל יום, ויחד עם הטמעת האמונות החדשות, עבדנו על זיקוק ודיוק.
האמון שנרכש,האמונה שהתגלתה, יחד עם התמדה והנחרצות להתחיל מחדש, הובילו לפתע לבהירות כה גדולה, שהנה, נמצאה המטרה אליה כה נכספה, ובתום סדרת הטיפולים אליהן התחייבה, הרגשתי כי הכלים כבר נטמעו , והיא מוכנה לצאת לדרך עצמאית ולהמשיך ..
שמחתי כשציינה, כי היא מכירה ביכולת שנבנתה בתוכה וסופסוף מאמינה וסומכת על עצמה.
הבאתי את הדברים כאן, יחד עם השיתופים של דליה, כדי להזכיר לנו, הורים ובכלל אנשים יקרים, שלא כל התפרצות סוערת הינה הוכחה.
לבעייה נפשית כלשהי, זוהי בהחלט התנהגות, המצביעה על מצוקה, על חוסר אונים, ובעיקר על קושי בביטוי ובניהול התקשורת.
אך ברגע שישנה הסכמה פנימית אמיתית, להיות שם בשביל האחר, להקשיב ולפתוח את הלב שלנו להאמין לו,לה, אנו פותחים שערים עצומים אל צלילי הנפש הכה מגוונים, הקיימים באדם, אל עושר של רגשות ויכולות המתנגנות בעושר כה רב.
האמונה שלנו באדם, מאפשרת לבסוף לאדם להאמין ולבטוח בעצמו גם הוא.
מזמינה לקרוא ולהיווכח בכך בדברים שדליה כתבה לי והסכימה שאשתף.
(השם המלא שמור)
בדבריה היא משקפת נאמנה את הדרך שעברה.
ביקשתי שתתייחס לתהליך שחוותה, ואכן עשתה זאת .בגדול.
מורגש החיבור אל הקול האותנטי, קולה של האמת בתוכה, בביטחון ,באמונה , בשמחה.
והנה הדברים אותם היא שלחה.
ד.ח
אירית יקרה,
"במהלך המפגשים הצלחתי ללמוד למה אני כל כך מיוחדת ומה הכוח שבי.
אני מבינה עכשיו את עוצמתן של המילים.
כל אמירה חיובית באמת מסוגלת ליצור מציאות שונה.
אני רואה את עצמי עכשיו מנקודת מבט שונה.
פעם, עד לא מזמן, נהגתי לבקר את עצמי על כל דבר רע שעשיתי.
עכשיו אני משתדלת לברך את עצמי על כל התקדמות, ולהאמין שאני יכולה לקום שוב אחרי כל נפילה.
פעם תהיתי למה אני מסוגלת בחיים, ועכשיו אני רואה את הפוטנציאל שלי
להשתפר, ללמוד, וגם לשפר וללמד.
פעם פחדתי מהעתיד.
עכשיו אני מתרגשת לפגוש אותו, ורק לראות עד כמה אני אמשיך לצמוח ולגדול.
למדתי לעצור ולהסביר את עצמי בסבלנות ובבגרות.
אני חושבת שעכשיו גם אחרים רואים אותי באופן שונה.
למדתי להקשיב לעצמי ולשאול את עצמי מה באמת חשוב לי, ומה באמת גורם לי לסיים את היום בתחושה טובה יותר.
התחלתי להתייחס לדברים הרבה יותר ברוגע, וצברתי המון ביטחון ואמונה
שהדברים רק ימשיכו להשתפר.
לבסוף, אני מרגישה הרבה יותר שלווה עכשיו, ומוכנה לצאת לדרך החדשה שלי
עם הידיעה שאני אצליח להגיע למקום שבו בחרתי."
ד.ח
______________________
"עוד דברים שאני מבקשת להוסיף:
אני חושבת שהתרגילים שקיבלתי ממך שיחררו אותי המון ופרקתי הרבה במהלך המפגשים.
התרגילים גם גרמו לי להרגיש קצת יותר מחוברת לגוף שלי ולדברים שאני עושה, יותר בשליטה על עצמי.
למדתי לבטא את עצמי בצורה טובה יותר.
השיחות איתך נתנו לי תחושה של נחת, שאני מתקדמת נכון ושהכול קורה כפי שהוא אמור לקרות ובקצב שלו.
אני חושבת שהשיחות איתך באמת עזרו לי להרגיש כמו הבוגרת שאני, שגם מכירה בכך שהצד הילדי שלי קיים ומידי פעם זקוק ממני לעזרה.
למדתי להתמודד בצורה טובה יותר עם הכעסים ועם הרגשות שלי, ולנסות להקשיב באמת לאדם האחר ולקבל את הדעה שלו כדעה.
באותו זמן, למדתי להקשיב קודם כל לעצמי ולמה שאני מאמינה בו, ורק אז להסתכל גם על פרספקטיבות שונות מאנשים אחרים".( ד.ח )
__________________
"אני מרגישה גאה בעצמי על הדרך שעשיתי ואני פשוט מאושרת שהגעתי למקום של שלווה פנימית.
זה מרגיש לי קצת לא ייאמן לראות לאיזו נקודה הגעתי, אחרי זמן כל כך קצר, וזה רק ממלא אותי בתקווה , שהדברים ימשיכו להשתפר, ושיש לי כל כך הרבה זמן להמשיך לשפר אותם.
אני פשוט מרגישה כמו אדם שונה עכשיו. כשאני מסתכלת במראה, העיניים שלי נוצצות אפילו יותר והקול שלי מלא בעוצמה, שלא ידעתי שהיא קיימת בי.
אני מדברת ומקשיבה ומבטאת את עצמי באופן אחר, באופן בוגר!!."
"אני מרגישה שאני מתקדמת קדימה כל הזמן ונושמת הרבה יותר לרווחה.
הכול פתאום ברור, שקט ונעים. אני מסתכלת על העולם באור הרבה יותר חיובי, מלא תקווה, ואני ממשיכה לראות כמה זה מושך אליי עוד ועוד חיוביות גם מהאנשים שמסביב.
אני מרגישה שהצלחתי לגבור על חלק מהאתגרים שהחיים הציבו בפניי.
שיש לי דרכים נוספות להתמודד עם הקשיים האלה, אם הם יופיעו שוב, ושעכשיו אני מסוגלת להתמודד איתם בצורה הרבה יותר טובה.
יש בי פשוט תחושה ענקית של שמחה והמון אמונה בעצמי, כאילו שכל משפט איחלתי לעצמי כבר עומד להתגשם". (ד.ח)
מוגש באהבה.
להרחבת ההבנה על תהליכי הריפוי בביטוי הקולי.
דבורה אירית
#לשחרר_הקול_לפתוח_הכל,#הקול_המרפא
#להאמין_לשחרר_להתמיד_לבחור_מחדש.