חיים סטשבסקי

07/2014
קול האדם בשיטת "הקול המרפא"

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מתרחבת והולכת, של צעירים ובני נוער בפרט, שרוב התקשורת הבין אישית שלהם נעשית בדרך וירטואלית (אינטרנט, רשתות חברתיות וכדומה), ופחות ופחות משתמשים בתקשורת פרונטאלית, ובהתמודדות אחד על אחד. בד בבד אנו רואים עליה חדה בבעיות קשב וריכוז, ביטחון עצמי ירוד, אגרסיות, אלימות ומשקעים נפשיים, ובעצם ככל שהשימוש בקולו של האדם פוחת, בעיות האדם מתרבות. במאמר שלפנינו נבחן את "קולו של האדם" השפעותיו, צורותיו, יכולותיו ואופן העבודה עמו.

אם ניבחן את קולו של האדם, כמשהו שיוצא מהאדם ביחס לשאר הדברים היוצאים מהאדם, נוכל לראות הבדל מהותי, בעוד ששאר יציאות האדם, למשל: יציאות הקיבה, האף, האוזן, העין וכדומה, האדם מוציא אותם בצורה אינטימית, ואינו משותף לכל הסובבים אותו, ובנוסף הן מושפעות מהצד הרגשי של האדם, למשל: בכי, עצירות ועוד, מושפעות משמחה, צער, לחץ, התרגשות, התאהבות, לעומת זאת השימוש בהוצאת הקול נעשית בעיקר בסביבת אנשים. לכן הכוח הטמון ב"קול" הוא כה עוצמתי, היות והוא בעצם יציאה אינטימית מתוך האדם, המושפע מהצד הרגשי של האדם, ומצד שני הוא היחיד המשותף לשאר האנשים.

מציאות זו מאפשרת לנו להבין את נפש האדם ולזהות מצוקות על ידי הקול, ואף לרפא אותן על ידי עבודה אם הקול, וכשם שקול האדם מושפע מנפש האדם, כך להפך, אם נעבוד אם הקול בצורה מודעת נוכל להשפיע על הנפש, וכדברי רש"י (בראשית פרק ב' פסוק ז') על בריאת האדם נאמר "ויהי האדם לנפש חיה", ומפרש רש"י שאדם שונה מהבהמה בזה שנתווסף בו דעה ודיבור, מזה אנו יכולים ללמוד על כוח הקול שיוצא מהאדם, שהוא בתוספת דעה, שאנו יכולים לשלוט על הקול שלנו, ולהחליט איך להוציא אותו, וזהו כוח האדם להשפיע בקולו על נפשו.

העבודה עם הקול היא בכמה מישורים, שכולם משפיעים על הקול.
• גווני הקול.
• תהודת הקול.
• מסע קולי.
• שחרור שרירי הקול.
• חיתוך המילים.
• פתיחת הפה והלוע.
• חיזוק הקול בהפעלת כוח פיזי.

בנוסף, צורת העבודה תיעשה בצורה קיצונית, במטרה להבליט כל חלק וחלק ממרכיבי הקול, על דרך מה שכותב הרמב"ם (הלכות דעות פרק שני הלכה ב') "ועל קו זה יעשה בשאר כל הדעות, אם היה רחוק לקצה האחד ירחיק עצמו לקצה השני, וינהג בו זמן מרובה עד שיחזור לדרך הטובה והיא מידה בינונית".

גווני הקול: ישנם הרבה גוונים בקול, שכל אחד מהם מאפיין דברים שונים על נפש האדם ברגע שמשתמש בהם באופן קבוע, ובנוסף, בהשתמשות מודעת בגוונים אלו, יש יכולת לגעת בעמקי הנפש. לכן חשוב בעבודה אם הקול, להשתמש בכמה שיותר גוונים. אנו נפרט כאן את הבולטים שבהם.
• עוצמת הקול = קול חזק מול קול חלש.
• גובה הקול = טונים גבוהים מול טונים נמוכים.
• מידת האנפוף = כמות הוצאת האוויר והקול מהאף.
• מידת האוורור = כמות האוויר היוצאת ביחד אם הקול.
• התקפה = הוצאת המילים והעיצורים בחוזקה, כמו בזמן כעס.

תהודת הקול: השפעת קולו של האדם מתבצעת פיזית בגוף על ידי העברת תדרי הקול (שהם בעצם אנרגיות) בתוך חללי הגוף, שהם בעיקר בבטן, בגב, בחזה ובראש, כאשר במקומות אלה יש חללים רבים, וברגע שאנו מכוונים את תדרי הקול לתוכם נוצרת תהודה (כמו בחללים של כלי נגינה) שמגבירה ומשנה את הקול ומגדילה את יכולת האדם להוציא קולות עמוקים יותר, גם בצבע הקול וגם מעומק הנפש ומרובד פנימי יותר, לעתים אף מעומקים שלא היינו מודעים אליהם כלל. לכן ככל שנפיק קולות עמוקים יותר, נגיע בנפש לרבדים עמוקים יותר, שהיו חסומים ונוכל לשחררם, ולעתים ניתן להגיע אף להתפרצות של רגשות, ולאחר מיכן הרגשת הקלה עצומה.

מסע קולי: פעולה זאת מתבצעת בקול ובתנועה, כאשר האדם מתחבר אל עצמו ונותן לרגש להוביל את תנועותיו וקולו, בכל צורה שהיא ובכל קול שיחפוץ, יחד אם זאת יוצא במחשבתו למסע בעולם הגדול, או לאורך שנותיו מגיל הינקות ועד היום, ונותן להם ביטוי בקול ובתנועה. פעולה זאת מחברת את האדם אל רבדים עמוקים בנפשו, ויכולת לתת להם ביטוי דרך הקול, לכן חשוב לעשות זאת לפרק זמן של לפחות עשר דקות כדי להרגיש את ההשפעה של פעולה זו.

שחרור שרירי הקול: בהוצאת הקול אנו משתמשים בעשרות שרירים, הנמצאים בכל אזורי הגרון, הפה, הלשון, הלסת, הלחיים, והכתפיים. וכדי שנוציא את הקול ללא מאמץ מיותר, אנו חייבים לבצע שחרור לכל אותם שרירים, כדוגמת הספורטאי, לפני שהוא מתחיל בפעילות גופנית, הוא ישחרר את שרירי גופו על ידי מתיחות, אף אנו נשחרר את השרירים איתם אנו עובדים, לכן:
• לשחרור הלשון: נסובב את הלשון בתוך הפה במתיחה בין החניכיים לשפתיים, ואף נמתח את הלשון החוצה, כלפי מעלה, מטה, ימינה ושמולה.
• לשחרור הפה: נבצע תנועות לעיסה מוגזמות וגדולות.
• לשחרור הלחיים: עלינו לעסות את הלחיים עם הידיים בתנועות מהירות.
• לשחרור הגרון והכתפיים: נזיז את הראש בתנועות סיבוביות, ונסובב את הידיים בתנועת שחיית חתירה.

חיתוך המילים: אחד הדברים המקשים על הקול הוא, אי בהירות המילים והעיצורים היוצאים מן הפה, עיקר הבעיה נובעת מחוסר עבודת שפתיים בעת הוצאת המילים, תופעה זו גורמת לאדם לא להישמע ברור, ולחוסר יכולת ביטוי, מה שמביא לאורך זמן לחוסר ביטחון עצמי, לכן חשוב בעת עבודה אם הקול, להדגיש את העיצורים על ידי משיכת השפתיים בחיתוך חד, בנוסף, פעולה זו משפרת גם את צליל הדיבור.

פתיחת הפה והלוע: כדי להפיק קול גדול יותר ללא מאמץ, עלינו לבחון את חלקי הפה הפנימיים, כשנתבונן נשים לב, שבפה שלנו יש את החלק העליון והחלק התחתון, החלק העליון שהוא החיך מתחלק לשני חלקים, החיך הקשה, שהוא בקדמת הפה, ולעומתו בחלק הפנימי בתקרת הפה יש את החיך הרך, בדרך כלל החיך הרך הוא במצב שטוח, אך על ידי אימונים נוכל להעלותו, וליצור ממנו כמין כיפה, מצב זה נותן לנו חלל בתוך הפה, חשוב לציין שתנועה זו נעשית באינסטינקט אצל כל אדם בזמן פיהוק, כמו כן בחלקו התחתון של הפה, יש את הלשון, שבעת פתיחת הפה היא מתרוממת, וחוסמת לנו חלק ניכר מהפה, אך על ידי תרגילים נוכל להשטיח אותה, ולהגיע למצב שגם בפתיחת הפה היא לא תתרומם, ולהרוויח עוד חלל בפה, אם כן, ברגע שיש לנו חלל גדול יותר, במקום יציאת הקול, הוא יצא בקלות יותר וגדול יותר, כדוגמת פיית הצינור, ככול שהפיה תהיה גדולה יותר, כן ישפכו יותר מים ויותר בקלות, מאשר אין כן, אם נמחץ את פיית הצינור, יצאו פחות מים ובלחץ חזק יותר.

חיזוק הקול בהפעלת כוח פיזי: כאשר אנו מפיקים קול, אנו מפעילים אנרגיות בגופנו, וכאשר נרצה להגביר את הקול ואיכותו, נצטרך לתעל אנרגיות נוספות, שאותם נוכל ליצר על ידי הפעלת כוח פיזי, הן באופן עצמי, על ידי הפעלת תנועות הגוף, המשפיעות רבות על יכולת הפקת הקול ושחרורו, והן בעבודה זוגית, אופן העבודה בזוג היא: כשהאחד עומד מול השני, שניהם פורשים ידיים, ומגיעים למצב שכפות הידיים דוחפות האחת את זאת שמולה, ובאותו הזמן מביטים האחד בפני השני ומוציאים קול, מה שנוצר בפעולה זו הוא, שעל ידי הוצאת הקולות נוצרת דחיפה הדדית, גם פיזית וגם קולית. הערך המוסף בעבודה זוגית הוא, היוצרות תדרים חדשים משתי הקולות יחד, שמרפאים את נפש האדם, לכן חשוב לשלב את התנועה בזמן אימון קולי.

לסיכום: בכל אדם טמונים יכולות ותעצומות נפש, שלעיתים אף אינו מכיר. ביכולתנו על ידי עבודה קולית ובהדרכה מקצועית, להוציא את כוחותינו אלו מהכוח אל הפועל, ולעזור לנו במצבי בטחון עצמי ירוד, צרידות, גמגום, בעיות קשב וריכוז, מתחים ולחץ. כדוגמה לכך אביא את סיפורו של יוסף (שם בדוי) שהיה בן שבע עשרה כשפנה אליי, ומאז שזכר את עצמו היה צרוד, על פניו לא היו נראים בעיות עמוקות יותר, לאחר ששוחחנו ועברנו שבעה טיפולים, הרגיש הקלה ומאז לא פגשתיו, לאחר כארבע שנים פגשתיו במקרה, ופנה אליי במילים אלה: "אתה לא יודע כמה שינית לי את החיים, אתה לא יודע מה זה עושה לאדם שהיה צרוד כל הזמן ופתאום יש לו קול, זה שינה לי את הביטחון, ונתן לי כוחות חדשים", הוא הוסיף ואמר לי, "עד היום אני משתמש בתרגילים ובכלים שנתת לי, וזה ממש עוזר לי".
סוף דבר הכל [הקול] נשמע וככל שנעמיק, יישמע עוד יותר, כי זה כל [קול] האדם.

חיים סטשבסקי
מורה לפיתוח קול
ומדריך בשיטת "הקול המרפא"